תבוא מחר • הבלוג של ניר אופיר

אם טרם יצא לכם לשמוע אז יש בלאגן בגן עדן. ולא, אני לא מדבר על המרה השחורה שירדה על שוק ההון אלא על הריב המתוקשר בין מייקל ארינגטון ובין לויק למר. ריב מתוקשר ומקושר ומנטוורק כמו שריב 2.0 בין 2 בלוגרים חזקים צריך להיות.

תוכן הריב הזה הוא לדעתי לא מעניין. בקצרה: מייקל רמז על גבי הבמה ב LeWeb שהאירופאים לוקחים את הזמן, אינם תחרותיים ויעילים, לויק סיפר כמה נמאסו עליו החיים התכליתיים של יזם באמריקה שלא מתקשר רק כדי לשאול מה נשמע. בתמורה (לדעתי בסוג של הומור מתחכם) הציב לויק בבלוג שלו סקר ששאל את האירופאים האם כדאי להזמין את מייקל לכנס הבא. הסוף, ברור, אלו שבחרו להעלב, בחרו להצביע נגד הזמנתו של של מייקל לכנס הבא, שגם כן בחר להעלב ולהגיב על כך בבלוג שלו עם יותר מ300 תגובות נגד האירופאים. בקיצור. טמטום. איכותו של הטמטום גדול כל כך אף שהוא מאיים על מפעלו החשוב של לויק והוא כנס ל LeWeb שאמור להוות גשר בין חברות ויזמים אירופאים ואלו האמריקאים.

מה שמושך אותי לסיפור הזה הוא הדרך המהירה שבה הסיפור התפזר, המחנות שנוצרו והעובדות שמייקל הוא משקיע בחברה של לויק בשם Seesmic ושלמרות הכל, עוד שבוע הכל ישכח בשל האינטרסים המשותפים לאותה קבוצה קטנה ואליטיסטית ששניהם שייכים לה.